ההתחלה היתה בשנת 1960. מחלקת הטקסים במשרד ראש הממשלה ביקשה לשלב ביום העצמאות אירוע שיחגוג את הזמר העברי המקורי. הוחלט לערוך תחרות שירים שייבחרו על ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה. מלחינים וכותבים הוזמנו להגיש משיריהם לתחרות. הקריטריונים לבחירה, כך נכתב בתקנון, היו: "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו". הפסטיבל שודר בשידור ישיר ברדיו וזכה להצלחה. השירים שהתחרו, הושמעו לעתים קרובות מעל גלי האתר. והתקליטים עם שירי הפסטיבל נמכרו היטב בשוק.

    השיר הזוכה בפסטיבל הראשון - 'ערב בא' - בוצע על ידי שמעון בר ועל ידי עליזה קאשי וכמו כן הוכן עיבוד לביצוע משותף. בתמונה נראים הזוכים לאחר הזכיה.

    לשיא הצלחתם זכו הפסטיבלים בתקופה שבין המלחמות, 1973-1967. הטלוויזיה הישראלית, שהיתה חד ערוצית ובעלת מונופול מוחלט, הצטרפה לרדיו בשידור הישיר. מיטב זמרי הארץ הקפידו להשתתף, מיטב הכותבים הקפידו לשלוח שירים מבעוד מועד ולזכות בפסטיבל היה כבוד גדול.

    למרבה הצער, רוב הפסטיבלים משנים אלו לא השתמרו ברשות השידור, הסיבה לכך לא ברורה, אבל הפסטיבלים נשארו וישארו בתודעת הציבור, אף אחד לא ישכח את המראה של שולי נתן והגיטרה שרה ירושלים של זהב, את יהודית רביץ בתחילת דרכה, את שלמה ארצי לוקח מקום ראשון עם 'פתאום עכשיו פתאום היום' במדי חיל הים, את נתנאלה במדי חיל האוויר, או את מתי כספי ושלישית שוקולד מנטה מסטיק

    בתמונה נראים שלישית הגשש החיוור בתלבושת בה הופיעו ב- 1970 בשיר 'מים לדוד המלך' הופעה שלא תשכח.
חברי השלישיה, גילו בחזרות את ה"אפקט" הנוצר והחליטו להשאיר את זה ככה...
          

    פסטיבל 1974 נערך אחרי מלחמת יום כיפור ואז יצא לחופשה, במקומו שודר ב- 1975 המופע "אנחנו שרים לך" וב- 1976 חגיגת זמר. כשהוחזר הפסטיבל מהחופשה, בשנת 1977, נותק מיום העצמאות ונערך בסתם יום של חול והתחרות היתה מאכזבת. בעקבות כשלון פסטיבל 1977 ובעקבות הכישלון של אילנית, נציגת ישראל באירוויזיון של אותה שנה, הוחלט לאחד את פסטיבל הזמר עם בחירת השיר הישראלי לאירוויזיון, שנבחר עד אז על ידי ועדת מומחים של רשות השידור. הוחלט שמכאן והלאה השיר הזוכה בפסטיבל הזמר יהיה גם השיר שייצג את ישראל באירוויזיון.
ובאמת, בשנים 1978 ו-1979 זוכי הפסטיבל יצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון ובשני המקרים אף זכו במקום הראשון. ב- 1980 התקיים פסטיבל נוסף והחל משנת 1981 נקראו התחרויות "לקראת אירוויזיון" ומאוחר יותר "קדם אירוויזיון".

     ב-1985 וב-1986 התקיימו בערד פסטיבלים מסוג קצת שונה, מה שסלל את הדרך לכך שב-1987 נעשה ניסיון לחדש את מסורת פסטיבל הזמר המקורי, במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד", אלא שחגיגות אלה קיבלו טון רוקנרולי-צעיר-עכשווי. פסטיבל הזמר לא משך קהל, ובוטל כעבור שנה מבלי לעורר הדים.

    בשנים 2000 ו2001 ניסתה רשות השידור לשחזר את הצלחות הפסטיבלים, הפסטיבל הוחזר למקומו הטבעי במוצאי יום העצמאות והושקעו הרבה כסף והרבה מאמצים במשך כחצי שנה, אך התוצאה לא הייתה משובחת, ורק מעטים זוכרים אילו שירים היו שם בכלל. האם נאלמה תרועת הפסטיבלים?


במשך השנים יצאו אוספי פסטיבלים שונים:

יעלה ויבוא - האוסף המשובח בעריכת גלעד בן ש"ך, הכולל גם חוברת מילים ומידע.

יעלה ויבוא - תקליטור 1
יעלה ויבוא - תקליטור 2
יעלה ויבוא - תקליטור 3
יעלה ויבוא - תקליטור 4


אוסף פסטיבל הזמר והפזמון העברי - אוסף בעריכת שמעון בן-נון.
חלק א'
חלק ב'


פסטיבל הזמר והפזמון - שני אלבומים מקוריים על גבי דיסק כפול, בעריכת אילן בן שחר.
דיסק 1 - צלילי הפסטיבלים - התקליט מאגד את מבחר השירים מהפסטיבלים של 1960 עד 1964. הדיסק כולל 6 בונוסים.
דיסק 2 - פסטיבל הפסטיבלים- התקליט הוא אוסף משירי הפסטיבלים של שנות השישים המאוחרות.
הדיסק כולל 10 שירי בונוס.


ומתוק האור בעיניים - שירי פסטיבלי הזמר העברי.
ומתוק האור בעיניים - שירי פסטיבלי הזמר העברי בביצועים מחודשים ובהשתתפות ציפורי השיר מאשדוד. הועלה גם מופע הכולל את שירי הדיסק.